בית המשפט העליון אישר אתמול (ד') את חיובי הארנונה שהטילה עיריית חיפה על בעלי משרדים בבניין "חלונות הסיטי", לפיהם נגבה תעריף משרדים גם על השטחים המשותפים בקומות הבניין וגם על החניות בחניון שרכשו בעלי המשרדים. בכך דחה בית המשפט העליון ערעור של 12 בעלי משרדים כנגד העירייה ואחרים על תעריף חיובם בארנונה.
הדיון המשפטי התרכז בשני נושאים עיקריים: האחד - טענת בעלי המשרדים שאין לחייב את החלק היחסי בשטחים המשותפים בקומות המשרדים בבניין בתעריף ארנונה המוטל על המשרד, והשני - כי יש לחייב את שטחי החניה בתעריף הקבוע בצו לחניון בתשלום, דהיינו שליש מהתעריף המוטל על משרד.
ביחס לשטחים המשותפים היו שלושת השופטים, מרים נאור, עדנה ארבל ואסתר חיות, תמימי דעים כי יש להטיל על השטחים הללו את אותו תעריף ארנונה המוטל על המשרד. לדברי ארבל, זיכתם של שטחים אלו לשטח העיקרי (המשרד - ש.ד) ברורה ואיננה שנויה במחלוקת, ולכן לא ניתן לסווגם כשטח עצמאי ונפרד.
בעניין חיוב הארנונה על שטחי החניה נחלקו הדעות. השופטת ארבל היתה בדעה שיש לקבל את הערעור. ואולם, השופטות נאור וחיות, קבעו בדעת רוב כי בהתאם לצו הארנונה, חניון מוגדר כמקום שהחניה בו היא תמורת תשלום. ואולם, בעלי המשרדים רכשו את החניות, ולכן כאשר אדם רוכש מקום חניה והמקום הוא בבעלותו, לא ניתן לומר כי החניה בו נעשית תמורת תשלום.
בנוסף נקבע כי החניה מהווה כלי עזר לעסק של בעלי המשרדים, ולכן יש לסווגה כחלק מהמשרד ולא בנפרד. לסיכומו של דבר נקבע כי החניה היא שטח נילווה הצמוד מהותית לשטח העיקרי ולא יחידה נפרדת ועצמאית, ולכן סיווג העירייה סביר.
את בעלי המשרדים ייצגו עוה"ד עפרה אטיאס ויוסף לבנה ואת העירייה עוה"ד גלית אקרמן ליפשיץ. (ע.א. 8838/02).
אין תגובות:
פרסום תגובה