שיקולים בקביעת מדיניות חניה בתשלום

במאמר קודם בנושא חנית הרחוב "חנית רחוב - האם יש לאפשר חניה בחינם " (שהתפרסם גם בבלוג הזה ) העלינו את החשיבות אם לא לומר ההכרח בהנהגת מדיניות של חניה בתשלום בעיקר בשל הצורך בניהול של משאב מוגבל שהביקוש לו גבוה ביותר - מקומות החניה ברחוב אמרנו גם שעל מנת שהמשתמש יקבל בהבנה אם לא ברצון את הצורך בתשלום יש לוודא שהתשלום :

1. הוגן

2 . נוח למשתמש

3. עלות הגביה והטיפול תהיה מינימלית מנקודת הראות של העיריה

ננסה במאמר זה להרחיב בדיון במרכיבים אלה

הוגן - ראשית חשוב לזכור שמטרת החניה בתשלום היא קודם לכל ניהול של משאב במחסור ולא אמצעי לגיוס הכנסות לעיריה . מכיון שכך אין לגבות דמי חניה במקומות בהם היצע החניה עולה על הביקוש(במילים אחרות מקומות בהם יש חניה בשפע ). בספרו The high price of free parking שהוא ה"תנ"ך " של החניה בתשלום קובע כותב הספר הפרופסור Donald Shoup שיש לקבוע מחיר המבטיח שבכל רגע נתון יהיו רק 85% ממקומות החניה מלאים , במילים אחרות שלכל נהג חדש שמגיע יהיה סיכוי סביר למצוא חניה מרכיב נוסף של תחושת ההגינות של הנהג הוא תשלום רק עבור זמן החניה בפועל רוב אמצעי תשלום החניה גובים תשלום מסוים מראש ועל הנהג להחליט מהו זמן החניה שהוא קונה .מטבע הדברים בסיטואציה כזאת הנהג תמיד ישלם עבור יותר מהזמן בו חנה או שיסתכן בקבלת דו"ח חניה . מחקרים שונים מראים שכמעט 50% מארועי החניה נמשכים פחות מ- 30 דקות ושחלק ניכר מאותם 50% הוא פחות מ- 5 ו10 דקות ברור שנהג שנאלץ לשלם תשלום מינימום של שעה ומתכנן להשאר 5 או 10 דקות יעדיף לא לשלם כלל תוך שהוא לוקח את הסיכון (הקטן ) לקבל דו"ח . במצב ענינים כזה העיריה מחד מפסידה הכנסה והנהג מאידך ירגיש מרומה .

נוח למשתמש - רוב אנמצעי החניה ההרווחים (מדי חניה ) דורשים מהנג לשלם במטבעות עבור זמן החניה הנדרש כמובן שבהרבה מקרים אין בידי הנהג כסף מזומן בסכום הנדרש (בייחוד עבור חניה של מספר שעות ) מה שגורם לו לוותר על התשלום או לשלם סכום גבוה מידי ( חלק גדול ממכונות התשלום אינו מחזיר עודף ) . בעיות נוספות הכרוכות בשימוש במדי חניה : נגישות - הנגישות לאנמצעי תשלום כמו Pay and Dispaly מכונות אלה מרוחקות על פי סטנדרטים בינלאומיים בכ- 100 מטר האחד מההשני מה שמקשה על נהגים מבוגרים , הורים מטופלים בילדים קטנים וכלל האוכלוסיה כשמזג האויר קשה את הגישה אליהם . בעיה נוספת היא נהגים נכים ומוגבלים בתנועה . בארץ נהגים כאלה אינם מחויבים בתשלום אולם בארצות רבות מוקצים להם מקומות מיוחדים אבל הם אינם פטורים מתשלום ברור שיש צורך לדאוג לכך שהמכשירים יהיו נגישים לנכים וניתנים לתפעול על ידם

עלות נמוכה לעירה - בענין זה יש לשקול שני מרכיבים עלות הרכישה - מחירם של כמה מסוגי הציוד המתקדמים הוא יקר ביותר ועשוי להגיע לכ - 500 דולר למקום חניה ויותר עלות תפעול - עלות התפעול של מכשירי החניה היא בלתי מבוטלת וכוללת מעבר למחיר הרכישה : עלות תחזוקה שוטפת , מרכיב זה הוא משמעותי במיוחד במקומות בהם יש מזג אורי קשה (ביחוד קר ) בו בלאי הציוד הוא גבוה ונדליזם - תשלום דמ חניה איננו אהוב בלשון המעטה על קהל הנהגים ועל האוכלוסיה בכלל וציוד התשלום הוא יעד לחבלה וונדליזים תוך גרימת נזקים כבדים . סיבה נוספת לפגיעה בציוד הוא נסיונות גניבה של הכסף המזומן הנמצא בו בדרך כלל איסוף מזומן - העיריה נדרשת לאסוף לעיתים קרובות את הכסף הנמצא במדחנים , תהליך יקר היוצתר בעצמו תנועה נוספת כמו גם בזבוז של מקומות חניה ונתון כמובן גם למעשי מרמה של העושים במלאכה מסיבות אלה חלק ניכר מדמי החניה הנאסםים מנהגים הולך לאיבוד בתהליך גביתם .מדובר ב- 20-30% ממהכנסות בציוד המתוחכם כגון Pay % display machines ועד 80-90% במדי חניה רגילים במאמר הבא נסקור את סוגי המכשירים לתשלום חניה והתאמתם לדרישות השונות שהעלינו במאמר

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי