חניה היא נושא רציני בייחוד שאנחנו מחפשים חניה ולא מוצאים (ולמי זה לא קורה ... ) ובכל אופן נביא מידי שבוע קריטורה בנושא - משהו לחשוב עליו כשכלים כל הקיצים
והשבוע - העסק הראשון שנפתח מייד אחרי המצאת הגלגל
יום שני, 1 במרץ 2010
יום חמישי, 28 בינואר 2010
Ynet מסתמן: חניה קצרה בכחול-לבן בחינם - רכב
Ynet מסתמן: חניה קצרה בכחול-לבן בחינם - רכב:
וזאת לפרק זמן של רבע שעה. על-פי הצעת החוק, הסדר החניה יונהג אך ורק במקומות בהם לא תיווצר בעיית בטיחות או הפרעה לתנועה. שטרית הסביר אמש כי קיימים פתרונות טכנולוגיים, המאפשרים את הפיקוח על זמן החניה - כמו למשל מונה מיוחד, שמצמיד הנהג לחלון מכוניתו.
שר התחבורה, ישראל כץ, הבהיר אתמול כי הוא ישקול באופן חיובי הצעת חוק לחניה חינם בכחול-לבן, לפרק זמן קצר. ח"כ מאיר שטרית, יוזם ההצעה, יתבקש רק לשנות את היתר החניה באדום-לבן, לכחול-לבן
| פורסם: | 28.01.10, 12:34 |
מסתמן: משרד התחבורה יתמוך בהצעת חוק המתירה חניה בחינם בכחול-לבן, לפרק זמן מוגבל. למרות התנגדות הממשלה להצעת חוק שהגיש ח"כ מאיר שטרית, לפיה תותר חניה למשך רבע שעה ליד מדרכה הצבועה באדום-לבן, מתברר כי שר התחבורה, ישראל כץ, צפוי לתמוך בהסדר חניה דומה ליד מדרכה הצבועה בכחול-לבן. בדיון שנערך אמש (ד') במליאת הכנסת, הסביר כץ כי אם יגיש ח"כ שטרית הצעת חוק בעניין הסדר החניה בכחול-לבן, הוא ישקול "את זה באופן חיובי... יש בזה הגיון רב יותר".
בתגובה אמר שטרית כי הוא מוכן לשנות את הצעת החוק כך שתתאים לעמדת שר התחבורה, ותכלול רק מקומות חניה המסומנים בכחול-לבן. שטרית גם אמר כי ניתן לבחון את קיצור פרק הזמן המותר לחניה, מרבע שעה ל-10 דקות. במהלך הדיון במליאה, הסכים שטרית להצעת שר התחבורה לבטל את ההצבעה בעניין הצעת החוק, ולהעביר את הדיון לוועדת הכלכלה, שם ייבחנו דרכים ליישומה.
שטרית: חניה הפכה להזדמנות להעניש את האזרח (צילום: אסף בינדר)
"קילומטרים של אדום-לבן"
הצעת החוק המקורית של ח"כ שטרית, שהוגשה בתחילת דצמבר 2009, קבעה כי תותר חניית כלי רכב ליד מדרכה הצבועה באדום-לבן,
| |||||||||||||||
בניסיון לשכנע את חברי הכנסת לאשר את הצעתו, תיאר שטרית את המצב בערים הגדולות: ראשי ערים מצאו פטנט פשוט - צובעים את כל המדרכות באדום-לבן. זאת מערכת הכנסה נוספת לעיריות, בלי שום פיקוח. צובעים קילומטרים של אדום-לבן, למרות שאדום-לבן צריך להיות - לפי חוקי התנועה - רק לפני צומת, רמזור, תחנת אוטובוס וליד מעבר חציה. תסתובבו בערים ותראו - צובעים קילומטרים רבים של אדום-לבן. למה? הצבע בזול?".
לדברי שטרית, שינוי הסדרי החניה הוא כורח המציאות, שכן מערך התחבורה הציבורית אינו מהווה עדיין חלופה ראויה למכוניות פרטיות. "כשתהיה מערכת הסעת המונים בגוש-דן, ניתן יהיה להגביל את מספר החניות בתל-אביב, לאסור גישה לתוך תל-אביב, ולהטיל אגרת גודש. אבל עד (אז), צריך לתת פיתרון. החניה הופכת להיות למצב של הזדמנות לכל פקחי העיריות, לנצל את זה לרעה ולהעניש את האזרח גם על לא עוול בכפו".
"אנרכיה מוחלטת"
בהתייחסו להצעת החוק המקורית של שטרית, הסביר שר התחבורה כי יישומה עלול לגרום קשיים רבים. "ההצעה הזאת היא לא הצעה ישימה, משום שהיא תוביל לאנרכיה מוחלטת", אמר אמש כץ במליאת הכנסת. "לחנות באדום-לבן, לדעת כל המומחים, זה דבר שיכול ליצור קשיים גם אם לכאורה זה לפרק זמן של רבע שעה. ההפרעות הקצרות האלה הן יותר חמורות לתנועה ולביטחון הציבור, מאשר דברים שהם לאורך זמן ויותר קבועים".
במפתיע, כץ אמר כי אם ישנה שטרית את הצעתו, ויכלול בה חניה ליד מדרכות הצבועות בכחול-לבן, משרד התחבורה צפוי לתמוך בה. "כאשר שוחחתי עם ח"כ שטרית, והוא העלה את הרעיון שאולי הוא יגיש הצעת חוק לחניות לפרקי זמן קצרים בסימוני כחול-לבן, בכלל לא שללתי את הדבר. התחייבתי שאם יגיש חוק לגבי סימון כחול-לבן, אני אשקול את זה באופן חיובי. אני ארצה להתייעץ עם גורמי המקצוע בנושא, לשמוע את עמדתם, אבל יש בזה הגיון רב יותר".
עם זאת, כדאי לזכור כי תמיכתו של כץ לא תבטיח את אישור הצעת החוק המתוקנת. נגד הצעת החוק צפויים להישמע קולות רבים, ובעיקר מצד הרשויות המקומיות - שחלקן נסמכות כיום על גביית קנסות חניה כמקור הכנסה חשוב.
ת"א: 30 מיליון שקל בשנה על חניה בצד הלא נכון
עיריית תל אביב הטילה כ-285 אלף דו"חות ב־2008 לחונים באזור המיועד לתושבי השכונה בלבד
תומר אביטל28.01.10, 11:18 |
נהגים רבים שחונים בשעות הערב במדרכות הצבועות בכחול־לבן בתל אביב מתפלאים לגלות בעת שובם לרכב דו"ח חניה. הסיבה לכך היא כי אזורים מסוימים מיועדים בשעות הערב רק לתושבי השכונה בעלי תו אזורי מתאים. נהגים רבים מלינים, דרך מכתבים לחברי כנסת וקבוצה מיוחדת בפייסבוק, כי הם כלל
| |||||
המצב המשפטי מאפשר לעיריות יד רחבה בקבלת החלטות על שילוט של אזורי חניה, מה שמוביל לחוסר אחידות בשילוט אזורי חניה בין עיריות שונות. בכנסת מתגבשת בימים אלו הצעת חוק המבקשת ליצור הבחנה בין מקום חניה לתושבים בלבד לבין מקום חניה לכלל הציבור. הצעת החוק, שמגבשת ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' (קדימה), תבקש להציב תמרורים השונים באופן מובהק מהתמרורים הקיימים ולצבוע את המדרכות האמורות בצבעים שונים. ח"כ שמאלוב ברקוביץ' אמרה ל"כלכליסט" כי "יש בהצעת החוק המתגבשת כדי להבטיח איזון בין צורכי העירייה המבקשת לדאוג לתושביה החונים בקרבת הבית לבין צורכי הציבור הרחב המבקש לחנות לפי החוק ולהימנע מדו"חות מיותרים. העיריות יצטרכו למצוא מקורות הכנסה אחרים".
יום שלישי, 19 בינואר 2010
גלובס - מהלומה לנפגעי דו"חות החניה: בג"ץ קבע כי לעיריות לא נדרש אישור מסירה בשליחת הודעת חוב בדואר רשום
גלובס - מהלומה לנפגעי דו"חות החניה: בג"ץ קבע כי לעיריות לא נדרש אישור מסירה בשליחת הודעת חוב בדואר רשום:
ועוד: ככל שמדי פרקי זמן קצרים מ-3 שנים נשלחות לחייב הודעות בדבר חובו ודרישות לתשלומו, אין העונש (הקנס) מתיישן. נקבע כי כל הודעה כזו שנשלחת על-ידי הרשות המקומית מהווה פעולה של תחילת ביצוע עונש, המתחילה מחדש את מירוץ ההתיישנות.
בג"ץ גם דחה על הסף עתירות בהן התבקש לקבוע כי משלוח הודעה בדבר קיום חוב בגין דו"ח חניה אינו עוצר את מירוץ ההתיישנות של הדו"ח ■ השופט אליקים רובינשטיין בקביעה מעוררת תהיות: "ההסתפקות באישור על משלוח הודעה בדואר רשום אינה מהווה על פניה נוהג פסול"
ו"חות חניה והתנהלות הרשויות המקומיות בנוגע אליהם הם נושאים כאובים עד מאוד. אזרחים רבים רוגזים על אופן התנהלותן של רשויות מקומיות לאחר הנחתו על שמשת המכונית של דו"ח כזה.
במקרים רבים, מה שמתרחש מאותו הרגע ואילך משול למשחק של "חתול ועכבר" בין הרשות לבין האזרח. האזרח עושה כמיטב יכולתו על מנת להתחמק מתשלום הדו"ח. הרשות המקומית, מצידה, מבקשת לגבות את החוב בגין אותו הדו"ח, אך לחסוך מעצמה מאמצים מיותרים לשם כך.
על-פי הדין, אין לפעול לגבייתו של קנס בגין חניה בלתי חוקית, אם מיום שבו קיבל עבריין החניה הודעה על תשלום כפל קנס חלפו 3 שנים, וזאת בשל התיישנות.
זלזול בחוק
נראה ברור. ובכל זאת, לא כל-כך. בכל זאת מוגשות לבתי המשפט תביעות, בהן הוא מתבקש להצהיר כי קנס כזה או אחר התיישן, או כי הרשות המקומית נהגה שלא כדין בקשר לחוב בגין דו"ח חניה.
טענה נפוצה היא זו, שלפיה על מנת לעצור את מירוץ ההתיישנות, על הרשות המקומית מוטל הנטל להוכיח כי החייב אכן קיבל את ההודעה ששוגרה אליו ממנה. את זאת ניתן להוכיח, כך הטענה הנפוצה, רק באמצעות אישור מסירה שנחתם בידי החייב, ולא אחרת.
במהלך השנים הוכרעה טענה זו על-ידי שופטים שונים, לכאן ולכאן. יש שהקלו עם הרשות המקומית ומנעו ממנה את הטרחה הרבה הכרוכה בהצגת אישור מסירה בגין כל הודעה והודעה. אחרים החמירו עמה, כמי שהכוח בידיה ושמבקשת לגבות חוב מן האזרח הקטן.
בשבוע שעבר דחה בג"ץ על הסף עתירה שעסקה בדיוק בכך. העתירה הופנתה כלפי עיריות הרצליה, תל-אביב, ירושלים, פתח-תקווה, באר-שבע ונתניה, והוגשה על-ידי 8 עותרים (שיוצגו בידי עו"ד מרדכי וייס) שבמועדים שונים קיבלו מהן דו"חות חניה.
העתירה התמקדה בשתי שאלות משפטיות: האחת - האם משלוח הודעה בדבר קיומו של חוב עוצר את תקופת ההתיישנות, אודותיה הסברנו למעלה מכאן? השנייה - האם די לה לרשות המקומית במשלוח הודעה כזו באמצעות דואר רשום, ללא אישור מסירה? והרי תשובה שלילית לאיזו משאלות אלה תוביל לביטולם של חובות רבים שמקורם בקנסות חניה.
בדחותו את העתירה על הסף, היה השופט אליקים רובינשטיין נחרץ וחד-משמעי. למעשה, הוא קיבל את כל טענות הסף של העיריות-המשיבות (שיוצגו בידי עו"ד יצחק וייסמן, רחל אביד, תמר בוקר, מוריה גילה, קרן אבוהרון ומיכל מלמד): היעדר ניקיון כפיים של העותרים; אי-מיצוי הליכים בפני בתי המשפט ה"רגילים"; וקיומן של הלכות מחייבות בשאלות האמורות.
תחילה קבע רובינשטיין כי מאחר שהעותרים נמנעו, במכוון ותוך הפגנה בוטה של זלזול בחוק ובחובת הציות לו, מלשלם את הקנסות שהוטלו עליהם, הם באו לבית המשפט בידיים בלתי נקיות. הוא איזכר הלכה שלפיה בטעם זה, כשהוא לבדו, די כדי לסגור בפני עותר את דלתות בג"ץ.
אף שיכול ודי היה בכך לסגירת הדלתות, לא הסתפק רובינשטיין בכך. הוא הוסיף וקבע כי אף במישור המשפטי, על המשיגים על חיובם בתשלום קנסות לנקוט בדרך המשפטית הקבועה בדין. אף שלדידו לבג"ץ נתונה הסמכות לדון בעתירה, הרי הנסיבות לא הצדיקו את התערבותו. הוא שלח את העותרים לחפש את ישועתם "בדרך החלופית הנתונה להם", היינו, "לנקוט הליך בבית המשפט האזרחי על מנת שייתן סעד הצהרתי מתאים".
רובינשטיין לא נמנע מלהתייחס גם אל השאלות המהותיות שהובאו בפניו. הוא קבע בתכלית הקיצור, כי אף שסוגיית איפוסה של תקופת ההתיישנות לא עמדה במוקד הדיון בפסק הדין, שמקובל לראותו כזה המוביל בסוגיית ההתיישנות של קנסות חניה, הרי נקודת המוצא בו היתה כי "הצגת דרישה חוזרת לתשלום קנס שהוטל בדו"ח חניה מהווה המשך ביצוע העונש... נקיטת מהלך כזה, לפני חלוף תקופת ההתיישנות, מחזירה את מירוץ ההתיישנות לנקודת ההתחלה ומניין התקופה מתחיל מראשיתו". בשורה רעה לעברייני החניה.
חזקת מסירה
ומה בנוגע למשלוחן, בדואר רשום ללא אישור מסירה, של ההודעות בדבר קיומו של חוב בגין דו"חות חניה? גם בכך לא מצא רובינשטיין פסול. עוד בשורה רעה לעברייני החניה. הוא איזכר את הוראת החוק המקימה "חזקת מסירה" והקובעת כי בעבירות קנס יראו את ההודעה לתשלום הקנס,כאילו הומצאה כדין, גם בלא חתימה על אישור מסירה, אם חלפו 15 ימים ממועד משלוחה בדואר רשום. חריג לכך יחול כאשר הנמען יוכיח כי מסיבות שאינן תלויות בו - ולא עקב הימנעותו מלקבלה - הוא לא קיבל את ההודעה.
הוראת חוק זו לא נעלמה מעיני העותרים. טענתם המדויקת היתה זו שלפיה אף שזה הדין, עדיין אין הרשות המקומית פטורה ממשלוח ההודעה, מלכתחילה, בדואר רשום עם אישור מסירה. מילים אחרות: רק אם הרשות המקומית שלחה את ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, רק אז תקום החזקה האמורה - גם אם בסופו של דבר הנמען לא חתם על אותו אישור מסירה.
הסתמכות קלושה
רובינשטיין דחה טענה יצירתית זו. לשם כך הוא נסמך על פסיקה קודמת, שפיה "ההסתפקות באישור על משלוח הודעה בדואר רשום אינה מהווה על פניה נוהג פסול המחייב התערבות של בית משפט זה".
ייאמר מיד: הסתמכות זו קלושה-משהו, בכל הכבוד. קביעה זו באה בגדר החלטה בה נדחתה בקשת רשות לערער, הליך שהשיקולים שעל בית המשפט לשקול במסגרתו שונים מאלה שעל בג"ץ לשקול בבואו לבחון את התנהלותה של הרשות. כמו כן, הקביעה האמורה לא יצרה הלכה, היא נכתבה שלא לאחר ניתוח מעמיק של הסוגיה, ונראה כי היא הובאה למעלה מן הצורך.
"נוכח עילות הסף המתקיימות בעניינם של העותרים, יפים דברים אלה בקל וחומר לענייננו", סיכם רובינשטיין, "ובכל מקרה, התנהלות המשיבות עולה בקנה אחד עם פסיקת הערכאות הדיוניות המובאת בתגובתן, וככל שמבקשים העותרים להשיג עליה - היה עליהם להיכבד ולנהל הליך משפטי מתאים". (בג"ץ 7281/09).
יום שני, 11 בינואר 2010
עיריית תל-אביב-יפו - תנועה וחניה - אמצעי חניה - תווי חניה אזוריים
עיריית תל-אביב-יפו - תנועה וחניה - אמצעי חניה - תווי חניה אזוריים
|
|
|
 |
|
מרכז השירות העירוני
5218666 
5216024דו"ח חניה – ויקיפדיה
דו"ח חניה – ויקיפדיה
דו"ח חניה
דו"ח חניה הוא המונח השגור בישראל להודעה על תשלום קנס בגין עבירת חניה.
עבירת החניה מקורה בחוק עזר עירוני שמתקינה רשות מקומית וכותרתו: "העמדת רכב וחנייתו", וכן בתקנות של משרד התחבורה. חניית רכב במקום אסור היא עבירה עליה נקבע קנס, והודעת הקנס היא דו"ח החניה.
דו"ח חניה ניתן על ידי פקח עירייה או על ידי שוטר. פקחי העירייה פועלים באופן שיטתי על פי סדר עבודה הנקבע במחלקת הפיקוח העירונית. דו"חות משטרה ניתנים על ידי שוטרים באופן אקראי ורק במקרים קשים כמו חניה במקום השמור לנכה או בהפרעה חמורה לתנועה.
הדו"ח הוא מסמך המפרט באופן ידני או ממוחשב את פרטי הרכב, פרטי עבירת החניה, הנחיות לתשלום או לערעור על הדו"ח, וספח לתשלום. הוא נמסר לנהג הרכב באופן אישי או מוצמד למגבים על שימשה של הרכב. בתחילת המאה ה-21החלו הרשויות לצייד את הפקחים במצלמות דיגיטליות והן משמרות את העתקי הדו"חות עם צילום הרכב החונה במקום אסור. הצילום מהווה תיעוד נוסף למקרה של בירור הנוגע לדו"ח.
תוכן עניינים[הסתרה] |
[עריכה]סוגי עבירות חניה
קיימים שלושה סוגים של עבירות חניה בגינן נרשמים דו"חות, ובכל אחד מהם שונה גובה הקנס. הסוגים לפי חומרתן בסדר עולה:
- עבירות חניה לרווחת התושבים – חניה במקום חניה מסומן (כחול לבן) ללא תו חניה או כרטיס חניה.
- עבירות חניה בשטח מדרכה, כולל מדשאות ושפת מדרכה צבועה באדום לבן.
- עבירות חניה קשות - כמו: חניה במקום השמור לנכה, חניה על מעבר חצייה, חניה בצומת והפרעה לתנועה, חניית רכב מסחרי שמשקלו הכולל מעל 4.5 טון, וכיוצא בזה.
[עריכה]דו"ח חניה כמקור הכנסה
תשלומי הקנס בדו"חות החניה מהווים את אחד ממקורות ההכנסה של הרשות המקומית. ככל שעולה מספר כלי הרכב וגוברת מצוקת החניה, גדלה ההכנסה של הרשות המקומית. עיריית תל אביב-יפו למשל, גבתה בשנת 2004 סך של כ-73 מיליון ש"ח מדו"חות חניה. מספר הדו"חות שנרשמו באותה השנה עמד על 1,007,000 דו"חות שהם 2,759 דו"חות בממוצע ליום[1].
תעריפי הקנסות על עבירת החניה הן מכוח צו התעבורה (עבירות קנס), ושר התחבורה מעדכן אותם מעת לעת. הרשויות המקומיות בדרך כלל מאמצות את השינויים, למרות שאינן חייבות בכך. בחלק מהמקרים ישנן הנחיות של משרד הפנים באשר לגובה הקנסות, אבל לעירייה יש שיקול דעת בקביעתם.
[עריכה]הליכים הקשורים לדו"ח חניה
דו"ח חניה ניתן לתשלום באמצעי התשלום המקובלים ובדרך כלל עד 90 יום מהיום שנמסר לבעל הרכב. בנוסף, קיימת האפשרות לערער על הדו"ח ועל עצם קיום העבירה, וזאת באופן הבא:
- בקשה לביטול הדו"ח – אותה יש להגיש עד 30 יום מיום בו הומצא הדו"ח לבעל הרכב. בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ביטול דו"חות חניה מסור בלעדית ליועץ המשפטי של העירייה/ התובע העירוני.
- בקשה להישפט בבית המשפט העירוני כדי להזים את קיום העבירה – אותה יש להגיש עד 90 יום ממועד זה.
הרשויות המקומיות מפעילות מערכות אכיפה וגבייה של הדו"חות, כולל עיקול והוצאה לפועל.
[עריכה]דו"ח חניה והציבור
דו"ח החניה נועד לשמור על נוחות תושבי העיר והמבקרים בה. אך למרות היותו חוקי, אין הוא אהוד על הציבור. דו"ח חניה הוא אחד מנקודות החיכוך הנפוצות ביותר בין האזרח לבין הרשויות המקומיות, וענייני דו"חות חניה מעסיקים מערכות גדולות של פיקוח ואכיפה. בכל עירייה קיימת מחלקה מיוחדת לטיפול בדו"חות ובגבייתם.
קיימת תופעה נפוצה של הימנעות או איחור של בעלי הרכב מלשלם את הדו"חות. ארגונים ציבוריים ופרטיים, חברות ועסקים וגם אזרחים מהשורה צוברים סכומי קנסות גבוהים הבאים מדו"חות חניה. כך למשל בתל אביב נרשם ב2005 שיא לאדם אחד שצבר 586 דו"חות שהסתכמו ב-137 אלף ש"ח. באותה שנה צבר משרד הביטחוןחוב של 10 מיליון ש"ח בגין 35 אלף דו"חות חניה [2].
הכמות העצומה של הדו"חות, והיותם בלתי אהודים מביאה אנשים רבים להילחם נגד העירייה, ובתי המשפט מלאים בהתדיינויות בלתי פוסקות הנוגעות לעבירות חניה ולהליכים שונים אשר קיימים בגינן [3].
[עריכה]קישורים חיצוניים
- מדריך משפטי להתמודדות עם דו"חות חניה אתר משרד עו"ד בן ארי ושות'
- היכן הכי יקר לעבור עבירת חניה מתוך האתר local
הירשם ל-
רשומות (Atom)
-
שימוש בחניונים כמרחב מוגן הוא נושא רגיש הדורש הקפדה על הנחיות פיקוד העורף. לא כל חניון תת-קרקעי מתאים להגנה, ובחירה בחניון לא מאושר עלולה ...
-
מפת איזור החנייה המוסדרת מקומות חנייה לפי מס' בית שם האיזור אזור חנייה 11: אלעזר המכבי, אריאל,בר גיורא, גשר החיים ,האדריכל , האו...
